יום חמישי, 12 בנובמבר 2026
מבזק
הטירוף של הפאדל: למה כולם משחקים ואיך מתחילים בלי ניסיוןפחות לפח, יותר לצלחת: איך לצמצם בזבוז מזון בבית ולחסוך כסףגם גברים צריכים לדבר: על בריאות נפשית, לחץ ובקשת עזרהיום גשום עם הילדים: רעיונות לבילוי מקורה מחוץ לבית ובתוכוכל טיפה נחשבת: איך לחסוך במים בבית בלי לוותר על הנוחותאיך לא להיות הרכב הבא שנגנב: מדריך מעשי להגנה על הרכבדירה קטנה, סטייל גדול: רעיונות עיצוב שיגרמו לחלל להרגיש מרווחבינה מלאכותית בחיי היומיום: איך משתמשים בצ׳טבוטים בחוכמה ובזהירותכלב בגיל הזהב: איך שומרים על איכות החיים של כלב מבוגרהעור מרגיש את הסתיו: איך מתאימים את שגרת הטיפוח למעבר לחורףהטירוף של הפאדל: למה כולם משחקים ואיך מתחילים בלי ניסיוןפחות לפח, יותר לצלחת: איך לצמצם בזבוז מזון בבית ולחסוך כסףגם גברים צריכים לדבר: על בריאות נפשית, לחץ ובקשת עזרהיום גשום עם הילדים: רעיונות לבילוי מקורה מחוץ לבית ובתוכוכל טיפה נחשבת: איך לחסוך במים בבית בלי לוותר על הנוחותאיך לא להיות הרכב הבא שנגנב: מדריך מעשי להגנה על הרכבדירה קטנה, סטייל גדול: רעיונות עיצוב שיגרמו לחלל להרגיש מרווחבינה מלאכותית בחיי היומיום: איך משתמשים בצ׳טבוטים בחוכמה ובזהירותכלב בגיל הזהב: איך שומרים על איכות החיים של כלב מבוגרהעור מרגיש את הסתיו: איך מתאימים את שגרת הטיפוח למעבר לחורף

פחות לפח, יותר לצלחת: איך לצמצם בזבוז מזון בבית ולחסוך כסף

משקי בית זורקים כמויות גדולות של אוכל ראוי למאכל. מדריך מעשי לתכנון קניות, אחסון נכון במקרר ובמקפיא ושימוש חכם בשאריות.

מאת מיכל דהן · 10.11.2026 · 4 דקות קריאה
פחות לפח, יותר לצלחת: איך לצמצם בזבוז מזון בבית ולחסוך כסף

כמעט בכל בית בישראל זה קורה: חצי כרוב שנשכח בתחתית המקרר, לחם שהתעפש לפני שסיימו אותו, סיר תבשיל שנשאר מיום שישי ואיש לא נגע בו. ההערכות של גופים העוסקים בהצלת מזון מצביעות על כך שמשקי בית זורקים חלק ניכר מהמזון שהם קונים, ומדובר בכסף של ממש שהולך לפח בכל חודש. הבעיה היא לא רק כלכלית: מזון שנזרק פירושו גם מים, אנרגיה וקרקע שהושקעו בגידולו לשווא. הנה כמה צעדים פשוטים שיעזרו לצמצם את הבזבוז במטבח שלכם.

הכול מתחיל ברשימת הקניות

רוב הבזבוז נוצר עוד בסופרמרקט. קניות בלי תכנון, מבצעים של שלושה במחיר של שניים ותחושת רעב בזמן הקנייה מובילים לעגלה מלאה במוצרים שלא באמת נחוצים. הצעד הראשון הוא לבדוק את המקרר, המקפיא והמזווה לפני היציאה מהבית, ולכתוב רשימה מסודרת.

כדאי לתכנן את הארוחות של השבוע הקרוב, גם אם בצורה כללית. כשיודעים מה מבשלים, קונים בדיוק את הכמויות הנדרשות. מבצעים משתלמים רק כשמדובר במוצרים שבאמת משתמשים בהם ושלא יתקלקלו לפני כן.

לגבי ירקות ופירות, עדיף לקנות כמויות קטנות יותר בתדירות גבוהה יותר. כך התוצרת טרייה יותר, והסיכוי שתישכח במגירה קטן.

לסדר את המקרר נכון

מקרר מסודר הוא מקרר שבו רואים מה יש. כשמוצרים נדחקים מאחור, הם נשכחים ומתקלקלים. השיטה המקובלת בעולם המזון נקראת ראשון נכנס, ראשון יוצא: מוצרים חדשים מסדרים מאחור, ומוצרים ותיקים מקדימים לחזית, כך שישתמשו בהם קודם.

כדאי גם להכיר את אזורי הטמפרטורה במקרר. המדפים העליונים והדלת חמים יחסית ומתאימים לרטבים, למשקאות ולמוצרים עמידים. המדפים התחתונים קרים יותר ומתאימים לבשר, לעוף ולדגים, שכדאי להניח בכלי סגור כדי למנוע טפטוף. מגירות הירקות נועדו לשמור על לחות.

טריק פשוט שעובד בהרבה בתים הוא מדף או קופסה שמסומנת לאכול קודם. לשם מעבירים מוצרים שתאריך התפוגה שלהם מתקרב, שאריות ממנות קודמות וירקות שמתחילים להתרכך. כל מי שפותח את המקרר יודע מאיפה להתחיל.

תאריכים על האריזה: מה הם באמת אומרים

אחד הגורמים לבזבוז הוא בלבול סביב התאריכים שמופיעים על המוצרים. בישראל מופיע בדרך כלל תאריך שעד אליו המוצר טוב לשימוש, וחשוב להקפיד עליו במוצרים רגישים כמו בשר, עוף, דגים ומוצרי חלב טריים.

עם זאת, במוצרים יבשים ועמידים כמו אורז, פסטה, קטניות, שימורים ותבלינים, התאריך מתייחס לרוב לאיכות ולא לבטיחות. מוצר כזה שעבר את התאריך במעט, ונשמר כראוי באריזה סגורה, עשוי להיות עדיין ראוי, אם כי ייתכן שאיבד מעט מהטעם או מהמרקם. בכל מקרה של ספק, ובוודאי כשיש סימנים של ריח, עובש או שינוי צבע, עדיף לוותר.

המקפיא: החבר הכי טוב של המטבח

המקפיא הוא אחד הכלים החזקים ביותר במאבק בבזבוז. כמעט כל דבר אפשר להקפיא, ובלבד שעושים זאת בזמן. הנה כמה דוגמאות:

  • לחם ופיתות, פרוסים מראש כדי להוציא רק את מה שצריך
  • בננות בשלות מדי, קלופות וחתוכות, לשייקים ולעוגות
  • עשבי תיבול קצוצים בתבניות קרח עם מעט שמן זית
  • מנות תבשיל ומרק במנות אישיות
  • גבינה צהובה מגוררת, שתשמש לאפייה ולפסטה
  • ציר ירקות ביתי שהוכן מקליפות ושאריות

חשוב לסמן כל אריזה בתאריך ובתוכן, ולשמור על סדר גם במקפיא. מקפיא עמוס ומבולגן הופך במהרה למקום שבו אוכל נשכח לחודשים ארוכים.

שאריות הן לא סוף הדרך

אחת הדרכים היעילות לצמצם בזבוז היא ללמוד לבשל עם שאריות. אורז של אתמול הופך לאורז מוקפץ עם ירקות וביצה. ירקות שמתחילים להתרכך נכנסים לפשטידה, לשקשוקה או למרק. עוף צלוי שנשאר הופך למילוי לכריכים, לסלט או לפשטידה.

גם לחם יבש הוא חומר גלם. אפשר להפוך אותו לפירורי לחם, לקרוטונים או לפודינג לחם מתוק. פירות רכים מתאימים לשייקים, לקומפוט או לעוגה. בכל מטבח עדתי בישראל יש מנות שנולדו בדיוק מתוך הצורך הזה לא לזרוק, וכדאי לאמץ אותן מחדש.

ערב אחד בשבוע של ארוחת ניקוי מקרר, שבה מגישים את כל השאריות על השולחן ונותנים לכל אחד לבחור, הוא הרגל פשוט שחוסך הרבה אוכל.

מה עושים עם מה שבכל זאת נשאר

גם בבית המתוכנן ביותר יהיו שאריות שאי אפשר לאכול: קליפות, גרעינים, שאריות קפה. כאן נכנס הקומפוסט. רשויות מקומיות רבות בשרון מעודדות קומפוסטציה ביתית או שכונתית, ולעיתים אף מחלקות קומפוסטרים לתושבים. הקומפוסט מחזיר את החומר האורגני לאדמה ומקטין את כמות הפסולת שמגיעה להטמנה.

בנוסף, אם יש לכם מזון סגור ותקין שלא תשתמשו בו, אפשר לבדוק אם יש באזור עמותות או יוזמות קהילתיות לאיסוף מזון. מקררים קהילתיים וקבוצות שכונתיות לשיתוף מזון פועלים בכמה יישובים, ומאפשרים להעביר אוכל עודף למי שזקוק לו.

לשתף את כל בני הבית

צמצום בזבוז מזון הוא משימה משפחתית. כדאי לשוחח עם הילדים על הנושא, להסביר להם למה חשוב לא לזרוק אוכל ולערב אותם בתכנון הארוחות ובהכנתן. ילד שמבין מאיפה מגיע האוכל ומה נדרש כדי לגדל אותו, יעריך אותו יותר.

טיפ פשוט נוסף הוא להגיש מנות קטנות יותר ולאפשר תוספת למי שרוצה. כך פחות אוכל נשאר בצלחות ונזרק בסוף הארוחה. ומה שנשאר בסיר, ולא נגעו בו, אפשר לשמור בקלות לארוחה הבאה.

לסיכום, צמצום בזבוז המזון בבית אינו דורש מהפכה, אלא שינוי של כמה הרגלים: לתכנן קניות, לסדר את המקרר, להבין את התאריכים, להשתמש במקפיא ולבשל עם שאריות. התוצאה היא פחות שקיות זבל, יותר כסף בכיס וגם תחושה טובה שהאוכל מגיע לייעודו.

עוד באוכל