כשההורים מזדקנים: מדריך לבני משפחה מטפלים ושמירה על הכוחות בדרך

יום אחד זה מתחיל בשיחת טלפון: אמא נפלה, אבא שכח לכבות את הגז, הרופא ממליץ שלא יגורו לבד. עבור משפחות רבות בישראל, הרגע שבו התפקידים מתהפכים, והילדים מתחילים לדאוג להוריהם, מגיע בהפתעה. הטיפול בהורה מזדקן הוא אחת החוויות המורכבות ביותר בחיים הבוגרים. הוא כרוך באהבה ובמחויבות, אבל גם בעייפות, בבירוקרטיה, במתחים משפחתיים ולעיתים בתחושת אשמה. היכרות עם האפשרויות, תכנון מראש ושמירה על הכוחות האישיים יכולים להקל מאוד על הדרך.

לזהות את הצורך בזמן

השינויים אצל הורים מזדקנים מתרחשים לעיתים קרובות בהדרגה, וקל להחמיץ אותם, במיוחד כשלא גרים קרוב. סימנים שכדאי לשים לב אליהם כוללים ירידה במשקל, מקרר ריק או מלא באוכל מקולקל, חשבונות שלא שולמו, בית מוזנח, חבלות לא מוסברות, שכחה חוזרת ונשנית או הסתגרות חברתית.

כשמבחינים בשינויים, כדאי לפעול מוקדם ולא לחכות למשבר. שיחה עם ההורה, ביקור משותף אצל רופא המשפחה והערכה של המצב התפקודי מאפשרים לתכנן בצורה מסודרת ולא בלחץ של מצב חירום. ככל שההורה מעורב יותר בהחלטות, כך יקל עליו לקבל אותן.

לשמור על כבוד ועצמאות

אחת הטעויות הנפוצות של בני משפחה מטפלים היא לקחת שליטה מלאה, מתוך דאגה וכוונה טובה. אבל הורה שמרגיש שמחליטים עליו ומדברים עליו בגוף שלישי עלול להגיב בהתנגדות, בכעס או בדיכאון. העצמאות והכבוד חשובים לאנשים מבוגרים לא פחות מהבטיחות.

כדאי לשאול את ההורה מה חשוב לו, מה מפחיד אותו ומה הוא מוכן לקבל. לעיתים קרובות אפשר למצוא פתרונות ביניים: עזרה בניקיון במקום מעבר דירה, לחצן מצוקה במקום מטפלת צמודה, ליווי לרופא במקום ניהול מלא של הטיפולים. ההחלטה צריכה להתקבל ככל האפשר יחד, ולא במקומו.

לחלק את האחריות בין האחים

במשפחות רבות, הנטל נופל על כתפיו של אחד הילדים, בדרך כלל זה שגר הכי קרוב או זה שנתפס כאחראי. עם הזמן, זה מוביל לשחיקה ולמרירות. כדאי לקיים פגישה משפחתית מסודרת, פנים אל פנים או בשיחת וידאו, ולחלק את התפקידים בצורה גלויה.

לא כל אחד צריך לתרום באותה דרך. מי שגר רחוק יכול לקחת על עצמו את הטיפול בבירוקרטיה, בתשלומים ובמסמכים. מי שגמיש בשעות יכול ללוות לביקורי רופא. מי שקשה לו להגיע יכול לתרום כספית לשכירת עזרה. מסמך משותף או קבוצת הודעות משפחתית שבה מעדכנים על המצב עוזרים לכולם להישאר מעודכנים.

לברר זכויות ושירותים

בישראל קיימים זכויות ושירותים רבים לאזרחים ותיקים ולבני משפחותיהם, אבל רבים אינם מנוצלים בגלל חוסר ידיעה. בין התחומים שכדאי לבדוק:

• גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי, למי שזקוק לעזרה בפעולות יומיומיות.
• שירותי רווחה ברשות המקומית, כמו מרכזי יום ועזרה ביתית.
• ביטוח סיעודי פרטי או קבוצתי, אם קיים.
• הנחות בארנונה, בתחבורה ובתרופות.
• שירותים של קופת החולים, כמו טיפול בית ושיקום.
• ציוד עזר באמצעות עמותות להשאלת ציוד רפואי.

הכללים ותנאי הזכאות משתנים מעת לעת ותלויים במצב האישי, ולכן מומלץ לפנות לעובדת סוציאלית ברשות המקומית או בקופת החולים, ולמוקדי מידע ייעודיים לאזרחים ותיקים. במקרים מורכבים כדאי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בזכויות אזרחים ותיקים.

להסדיר את הצד המשפטי

נושא שמשפחות רבות דוחות הוא הסדרת ההיבטים המשפטיים, כל עוד ההורה צלול ומסוגל להחליט. ייפוי כוח מתמשך מאפשר לאדם לקבוע מראש מי יקבל החלטות בשמו בענייני רכוש, בריאות ועניינים אישיים, אם בעתיד לא יוכל לעשות זאת בעצמו. זהו כלי חשוב שיכול לחסוך הליכים משפטיים מורכבים בהמשך.

כדאי גם לוודא שיש צוואה מעודכנת, שהמסמכים החשובים מרוכזים במקום ידוע ושבן משפחה מוסמך יכול לקבל מידע רפואי. את ההליכים האלה יש לבצע בליווי עורך דין, והם ראויים לשיחה רגישה ומכבדת עם ההורה.

עזרה בבית או מסגרת חוץ ביתית

כשהצורך בעזרה גדל, עולה השאלה אם להביא מטפל או מטפלת הביתה, או לשקול מעבר לדיור מוגן או למסגרת סיעודית. אין תשובה נכונה אחת. ההחלטה תלויה במצב הבריאותי, ברצון ההורה, במצב הכלכלי, בגודל הבית ובזמינות המשפחה.

כדאי לבקר בכמה מקומות, לשאול שאלות, לדבר עם דיירים ובני משפחות, ולבדוק את איכות הצוות והשירותים. גם בבחירת מטפל לבית חשוב לבדוק המלצות, להגדיר תפקידים בבירור ולוודא שכל ההיבטים החוקיים של ההעסקה מוסדרים כראוי.

לשמור על המטפל

בני משפחה מטפלים נוטים להזניח את עצמם. הם מוותרים על שינה, על פעילות גופנית, על חברים ועל זמן פנוי, ולעיתים גם על הקריירה. עם הזמן, זה מוביל לשחיקה, לבעיות בריאות ולפגיעה ביחסים. חשוב לזכור: מי שלא שומר על עצמו לא יוכל להמשיך לשמור על אחרים.

כמה דברים שעוזרים: לבקש ולקבל עזרה, גם מבני משפחה וגם משירותים מקצועיים; לשמור על זמן קבוע לעצמכם, אפילו קצר; להצטרף לקבוצת תמיכה לבני משפחה מטפלים; ולפנות לייעוץ רגשי כשהעומס כבד. תחושות של כעס, תסכול ואשמה הן טבעיות לגמרי, ואין בהן סתירה לאהבה.

להשאיר מקום לקשר

בתוך כל המשימות, התורים והטפסים, קל לשכוח שמעבר להיותכם מטפלים, אתם עדיין ילדים של ההורים שלכם. כדאי להקדיש זמן גם לרגעים שאינם קשורים לטיפול: לשבת יחד, להקשיב לסיפורים מהעבר, לדפדף באלבום תמונות, לצפות בסרט או לצאת לטיול קצר. הרגעים האלה מחזקים את הקשר ונותנים משמעות למאמץ.

הטיפול בהורה מזדקן הוא מסע ארוך, עם עליות ומורדות. הוא דורש תכנון, שיתוף פעולה משפחתי, היכרות עם הזכויות ובעיקר סבלנות וחמלה, כלפי ההורה וכלפי עצמכם. מי שמגיע אליו מוכן, ויודע לבקש עזרה בזמן, יכול לעבור אותו בצורה שמכבדת את כל המשפחה.