בדידות בגיל השלישי: דרכים מעשיות לשמור על חיי חברה אחרי הפרישה

בדידות היא אחת התופעות השקטות והכואבות של הגיל השלישי. אחרי עשרות שנים של עבודה, גידול ילדים ושגרה עמוסה, רבים מוצאים את עצמם פתאום עם הרבה זמן פנוי ומעט אנשים לחלוק אותו איתם. פרישה מהעבודה מנתקת מקשרים יומיומיים, הילדים עסוקים בחייהם ולעיתים גרים רחוק, וחברים ותיקים עוברים דירה, חולים או הולכים לעולמם. אבל בדידות אינה גזירה בלתי נמנעת. בישראל יש מגוון רחב של מסגרות, פעילויות והזדמנויות שמאפשרות לבנות מחדש חיי חברה עשירים, וזה אפשרי בכל גיל.

למה בדידות משפיעה על הבריאות

בדידות אינה רק תחושה לא נעימה. מחקרים רבים קושרים בין בדידות ובידוד חברתי מתמשכים לבין מגוון בעיות בריאותיות, ובהן לחץ דם גבוה, מחלות לב, דיכאון, הפרעות שינה וירידה קוגניטיבית. אנשים בודדים נוטים גם לזוז פחות, לאכול פחות טוב ולהזניח את הטיפול בבריאותם.

חשוב להבחין בין לבד לבין בודד. יש אנשים שחיים לבד ומרגישים מצוין, עם מעגל חברתי מספק. ויש אנשים שמוקפים במשפחה ובכל זאת מרגישים בודדים, כי הם חסרים קשר משמעותי או תחושת ערך. לכן הפתרון אינו רק להיות עם אנשים, אלא למצוא קשרים ופעילויות שיש בהם משמעות.

להכיר בבעיה

הצעד הראשון הוא לא פעם הקשה ביותר: להודות בתחושת הבדידות. רבים מתביישים בה, או חוששים להכביד על הילדים. הם עונים בסדר לכל שאלה, ומסתגרים יותר ויותר. ההכרה בכך שבדידות היא תחושה נפוצה ונורמלית, ושאפשר לעשות משהו בנידון, פותחת פתח לשינוי.

בני משפחה יכולים לשים לב לסימנים: הסתגרות בבית, ויתור על פעילויות שבעבר אהבו, שיחות טלפון ארוכות מהרגיל או דווקא נדירות, ירידה במצב הרוח והזנחה של המראה או של הבית. שיחה פתוחה וחמה, בלי שיפוטיות, יכולה לעזור מאוד.

מועדונים ומרכזים קהילתיים

ברוב היישובים בשרון ובכל הארץ פועלים מועדונים לגיל הזהב, מרכזי יום ומתנ״סים עם תוכניות ייעודיות לגיל השלישי. הם מציעים חוגים, הרצאות, טיולים, פעילות גופנית ומפגשים חברתיים. עבור רבים, זו הדרך הקלה ביותר לפגוש אנשים חדשים בסביבה קרובה.

כדאי לפנות למחלקת הרווחה או לאגף לאזרחים ותיקים ברשות המקומית ולברר אילו מסגרות קיימות. הצעד הראשון של הגעה למקום חדש עלול להיות מביך, ולכן אפשר להגיע עם חבר, או לבקש מבן משפחה ללוות בפעם הראשונה. בדרך כלל, אחרי מפגש או שניים, המקום מתחיל להרגיש מוכר.

התנדבות: לתת ולקבל

התנדבות היא אחת הדרכים היעילות ביותר להתמודד עם בדידות. היא מספקת שגרה, קשרים חברתיים, ובעיקר תחושה של ערך ומשמעות. הניסיון והידע שצברו אנשים לאורך חייהם הם משאב יקר עבור הקהילה.

אפשרויות ההתנדבות מגוונות מאוד:

• סיוע לתלמידים בקריאה, במתמטיקה או בשיעורי בית.
• התנדבות בבתי חולים, בספריות ובמוזיאונים.
• ליווי ועזרה לניצולי שואה או לקשישים בודדים.
• חלוקת מזון ועזרה בעמותות סיוע.
• ייעוץ לעסקים קטנים ויזמים צעירים מתוך ניסיון מקצועי.
• סיוע בגינות קהילתיות ובפרויקטים סביבתיים.

ללמוד משהו חדש

הפרישה היא הזדמנות מצוינת לחזור לספסל הלימודים. אוניברסיטאות ומכללות רבות מציעות תוכניות לימודים לגיל השלישי, הרצאות פתוחות וקורסים ללא צורך בתנאי קבלה. גם המתנ״סים והמרכזים הקהילתיים מציעים חוגי שפות, אמנות, מוזיקה, צילום, היסטוריה ומחשבים.

למידה מספקת גירוי מנטלי חשוב לשמירה על חדות המחשבה, ובמקביל יוצרת קבוצה של אנשים עם תחומי עניין משותפים. חברויות שנוצרות סביב תחביב משותף נוטות להיות עמוקות ויציבות. גם לימוד של כלים דיגיטליים פותח עולם: שיחות וידאו עם נכדים, קבוצות עניין ברשת ונגישות למידע.

הקשר עם המשפחה והנכדים

המשפחה היא עבור רבים מקור מרכזי לתחושת שייכות. כדאי ליצור הרגלים קבועים של קשר, כמו ארוחת שישי משותפת, שיחת וידאו שבועית עם הנכדים או יום קבוע שבו סבא וסבתא אוספים את הילדים מהגן. קביעות הופכת את הקשר לחלק מהשגרה ולא לאירוע מזדמן.

גם המבוגרים עצמם יכולים ליזום: להזמין, להציע עזרה, לשתף בסיפורים מהעבר. הנכדים מרוויחים מכך לא פחות. הקשר הבין דורי מעשיר את שני הצדדים, ונותן לסבים ולסבתות תפקיד משמעותי במשפחה.

מתי לפנות לעזרה מקצועית

לפעמים בדידות מתמשכת מתפתחת לדיכאון, ואז דרושה עזרה מקצועית. אם יש עצב עמוק שנמשך שבועות, אובדן עניין בכל דבר, שינויים קיצוניים בשינה ובתיאבון או מחשבות על חוסר טעם בחיים, חשוב לפנות לרופא המשפחה או לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש. קיימים גם קווי תמיכה טלפוניים וארגונים שמציעים שיחה וליווי לאזרחים ותיקים.

בעלי חיים, גינה ושגרה יומית

לעיתים דווקא הדברים הפשוטים עושים את ההבדל. כלב שצריך לצאת לטיול פעמיים ביום יוצר שגרה, תנועה ומפגשים ספונטניים עם שכנים ועם בעלי כלבים אחרים. חתול או ציפור מעניקים חברה ותחושה של אחריות. לפני אימוץ כדאי לחשוב על היכולת לטפל בבעל החיים לאורך זמן, ואם יש ספק, אפשר להתנדב בעמותה לבעלי חיים.

גם שגרה יומית מובנית עוזרת להתמודד עם תחושת הריקנות שאחרי הפרישה. יציאה קבועה לקפה בשכונה, הליכה בפארק באותה שעה, קניות בשוק ביום קבוע או השתתפות בשיעור שבועי בבית הכנסת או במרכז הקהילתי, כל אלה יוצרים מפגשים חוזרים עם אותם אנשים. מפגשים כאלה הופכים בהדרגה לשיחות, ומשם לחברויות של ממש.

גינון הוא תחביב נוסף שמשלב תנועה, אוויר צח והנאה. גינות קהילתיות, שקיימות ביישובים רבים, מוסיפות לכך גם מימד חברתי. העבודה המשותפת בערוגות, ההחלפה של שתילים ועצות, והשמחה כשהעגבניות הראשונות מבשילות, יוצרות קהילה קטנה סביב מטרה משותפת.

בדידות היא אתגר אמיתי, אבל לא גורל. עם מעט אומץ לעשות את הצעד הראשון, ועם תמיכה מהמשפחה והקהילה, אפשר לבנות בגיל השלישי חיים חברתיים מלאים ומשמעותיים, ולגלות שהשנים האלה יכולות להיות מלאות בקשרים חדשים, בלמידה ובתחושה של שייכות.